מזיזים את הירח במסלול שלו סביב כדור הארץ, ורואים איך הוא נראה מישראל בכל יום בחודש. במצב “ליקויים” רואים למה ליקוי חמה וליקוי ירח לא קורים בכל חודש.
איך מחשבים? צעד אחר צעד
למה לירח יש מופעים?
הירח לא מאיר בעצמו. השמש מאירה תמיד חצי ממנו, הצד שפונה אליה. הירח מקיף את כדור הארץ פעם בכ־29.5 ימים, ולכן בכל יום אנחנו רואים חלק אחר מהחצי המואר:
- ירח חדש (מולד): הירח בין כדור הארץ לשמש. הצד המואר שלו פונה אל השמש, הרחק מאיתנו, ולא רואים אותו.
- רבע ראשון: אחרי שבוע רואים חצי עיגול מואר, בצד ימין.
- ירח מלא: כדור הארץ בין הירח לשמש, ורואים את כל הצד המואר.
- רבע אחרון: שוב חצי עיגול, הפעם בצד שמאל, ואז הירח הולך ונעלם עד המולד הבא.
במבט מלמעלה, הקשת הכתומה מסמנת את החצי של הירח שפונה לכדור הארץ. מה שרואים מכאן הוא החלק המואר שנמצא בתוך הקשת.
למה לא קורה ליקוי בכל חודש?
במולד הירח עובר בין כדור הארץ לשמש, ובמילוא הוא עובר מאחורי כדור הארץ. אז למה אין ליקוי חמה וליקוי ירח בכל חודש?
כי המסלול של הירח נוטה בכ־5 מעלות למסלול של כדור הארץ סביב השמש. ברוב החודשים, הירח עובר קצת מעל השמש או מתחתיה, ולא מסתיר אותה. ליקוי קורה רק כשהמולד או המילוא נופלים קרוב לנקודות שבהן המסלולים נחתכים. זה קורה בערך פעמיים בשנה, בתקופות שנקראות עונות ליקויים. במצב “ליקויים” בסימולציה, המבט מהצד מראה את הגובה של הירח מעל המישור, מוגדל פי 10. עוד על זה במאמר ליקוי חמה וליקוי ירח.
הנוסחאות
הזווית בין הירח לשמש, t ימים אחרי המולד
החלק המואר שרואים מכדור הארץ: 0 במולד, 1 במילוא
ניסויים שכדאי לעשות
- מתי רואים חצי ירח? הזיזו את היום עד שהחלק המואר הוא 50%. בדקו איפה הירח במבט מלמעלה: הזווית בינו לבין השמש היא 90°.
- ירח באמצע היום. ברבע הראשון הירח זורח בצהריים. בפעם הבאה שתראו חצי ירח אחר הצהריים, זה הוא.
- לוח עברי. החודש העברי מתחיל במולד, ולכן באמצע החודש, בט״ו, הירח מלא. בדקו את זה בתוצאה “בלוח העברי”.
- עונת ליקויים. במצב “ליקויים”, הזיזו את המחוון “חודשים מעונת הליקויים”. ליקויים יש רק ליד 0, ליד 6 וליד 12.
תרגיל פתור: שבוע אחרי המולד
תרגיל פתור
הנתונים: עברו 7 ימים מאז המולד.
השאלה: איזה חלק מהירח מואר, ובאיזה צד?
- הזווית בין הירח לשמש:
φ = 360° · 7 / 29.5 ≈ 85° - החלק המואר:
k = (1 − cos 85°) / 2 = (1 − 0.087) / 2 ≈ 0.46
התשובה: כמעט חצי, 46%, בצד ימין, כי הירח מתמלא. בעוד כחצי יום רואים חצי עיגול מואר: הרבע הראשון.
טעויות נפוצות
- “המופעים נוצרים מהצל של כדור הארץ.” לא. הצל של כדור הארץ נופל על הירח רק בליקוי ירח. המופעים נוצרים בגלל הזווית שממנה אנחנו מסתכלים על החצי המואר.
- “את הירח רואים רק בלילה.” בחלק גדול מהחודש הירח נמצא בשמים גם בשעות היום.
- “לירח יש צד חשוך תמיד.” לירח יש צד שאנחנו לא רואים אף פעם, אבל גם הוא מקבל אור שמש, בערך חצי מהזמן.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח מחזור של מופעי הירח?
בערך 29.5 ימים, ממולד למולד. לכן חודש בלוח העברי הוא בן 29 או 30 ימים.
למה רואים תמיד את אותו צד של הירח?
כי הירח מסתובב סביב עצמו בדיוק באותו זמן שבו הוא מקיף את כדור הארץ. לכן אותו צד פונה אלינו כל הזמן.
למה ירח בליקוי נראה אדום?
אור השמש עובר דרך האטמוספרה של כדור הארץ ונשבר לתוך הצל. האטמוספרה מפזרת את האור הכחול, ומה שמגיע לירח הוא בעיקר אור אדמדם, כמו בשקיעה.
האם בחצי הכדור הדרומי רואים את הירח אחרת?
כן. שם הירח נראה הפוך: בהתמלאות החלק המואר נמצא בצד שמאל. הסימולציה מראה איך הירח נראה מישראל.
רוצים ללמוד פיזיקה בלי להיתקע?
בקורסים של פיזיקס יש שיעורי וידאו מסודרים, מכיתה ז׳ ועד הבגרות, וחוברת תרגול עם פתרון וידאו לכל תרגיל.
לכל הקורסיםרוצים קודם לתרגל לבד? הורידו חוברת תרגול בחינם