מארי קירי

המדענית שגילתה שיש אטומים שפולטים קרינה מעצמם — ציר זמן של חייה, מה בדיוק היא גילתה, והמחיר ששילמה על המחקר.

התשובה בקצרה

מארי קירי הייתה פיזיקאית וכימאית ילידת פולין, שחיה בין 1867 ל־1934 ועבדה בפריז. היא הראתה שהקרינה של חומרים רדיואקטיביים מגיעה מתוך האטום עצמו, וגילתה שני יסודות חדשים: פולוניום ורדיום.

  1. פרס נובל בפיזיקה: ב־1903, יחד עם בעלה פייר ועם אנרי בקרל. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס.
  2. פרס נובל בכימיה: ב־1911, לבדה. היא האדם היחיד שזכה בפרס נובל בשני מדעים שונים.
  3. המונח רדיואקטיביות: היא זו שנתנה לתופעה את שמה.

למי זה מיועד: מבנה האטום ומטען חשמלי נלמדים בחטיבת הביניים, והרדיואקטיביות חוזרת בהרחבה בתיכון. אם אתם צריכים רק את התגליות — הן בסעיף השני.

מי הייתה מארי קירי

מארי נולדה בוורשה בשם מריה סקלודובסקה, הצעירה מבין חמישה ילדים של זוג מורים. פולין הייתה אז תחת שלטון רוסי, ונשים לא יכלו ללמוד באוניברסיטה. היא למדה בשיעורים חשאיים, ועבדה כאומנת כדי לממן את לימודי הרפואה של אחותה בפריז. בתמורה, האחות עזרה לה אחר כך להגיע לשם.

ב־1891 הגיעה לפריז ונרשמה לאוניברסיטת הסורבון. היא חיה בחדר קטן וקר, ולפעמים שכחה לאכול, אבל סיימה ראשונה במחזור בפיזיקה. שם גם פגשה את הפיזיקאי פייר קירי, שהפך לבעלה ולשותף שלה למחקר.

מדענית מחימר מתחילת המאה העשרים, מגבה, עובדת בצריף עץ שהפך למעבדה, ובקבוקון קטן זוהר באור תכלת
הזוג קירי עבד בצריף ישן ולא מחומם, שהפך למעבדה שבה התגלו שני יסודות חדשים.
שנהמה קרה
1867נולדה בוורשה, פולין.
1891מגיעה לפריז ומתחילה ללמוד בסורבון.
1895מתחתנת עם פייר קירי.
1898מגלה עם פייר את הפולוניום ואת הרדיום.
1903זוכה בפרס נובל בפיזיקה — האישה הראשונה.
1906פייר נהרג בתאונה ברחוב, והיא מקבלת את משרתו — האישה הראשונה שמלמדת בסורבון כפרופסורית.
1911זוכה בפרס נובל בכימיה.
1914במלחמת העולם הראשונה מקימה יחידות רנטגן ניידות לפצועים.
1934נפטרת ממחלה שנגרמה, ככל הנראה, מחשיפה לקרינה.

מה היא גילתה

ב־1896 גילה הפיזיקאי אנרי בקרל שאורניום פולט קרינה בלתי נראית. מארי בחרה בתופעה הזו כנושא לדוקטורט. כדי למדוד את הקרינה היא השתמשה בתופעה חשמלית: הקרינה הופכת את האוויר למוליך, וזרם חשמלי זעיר עובר דרכו. ככל שהקרינה חזקה יותר, הזרם גדול יותר. את המכשיר המדויק למדידה הזו בנה פייר.

המדידות הובילו אותה לתגלית חשובה. כמות הקרינה תלויה רק בכמות האורניום, לא משנה עם אילו חומרים אחרים הוא מעורבב. המשמעות: הקרינה לא נוצרת בתגובה כימית, אלא מתוך האטום עצמו. באותה תקופה חשבו שהאטום הוא החלק הקטן ביותר של החומר, ושאין בו כלום. את התופעה היא כינתה רדיואקטיביות.

אחר כך הבחינה שעפרה מסוימת של אורניום קורנת חזק יותר ממה שכמות האורניום בה יכולה להסביר. חייב היה להיות בה עוד חומר, לא מוכר. הזוג קירי עיבד טונות של עפרה, וגילה שני יסודות חדשים. את הראשון קראו פולוניום, על שם פולין, מולדתה. את השני — רדיום.

כל דבר רדיואקטיבי הוא מסוכן?

לא. השאלה היא כמה. רדיואקטיביות קיימת בטבע בכל מקום: באדמה, באוויר, במזון ואפילו בגוף שלכם. בכמויות האלה היא לא מזיקה. מה שמסוכן הוא חשיפה לכמות גדולה, או חשיפה ממושכת — וזה בדיוק מה שקרה למארי קירי, שעבדה שנים בלי הגנה.

המחיר של המחקר

בזמנה איש עוד לא הבין עד כמה קרינה מזיקה. מארי ופייר החזיקו מבחנות עם רדיום בכיסים ובמגירות, ונהנו מהזוהר הכחלחל שלהן בחושך. הידיים של שניהם היו מלאות כוויות, והם סבלו מעייפות ומכאבים שלא הבינו את מקורם.

במלחמת העולם הראשונה ראתה מארי שחיילים מתים מפציעות שאפשר היה לטפל בהן, אילו הרופאים ידעו איפה בדיוק נמצא הרסיס. היא הקימה רכבים עם מכשירי רנטגן, למדה לנהוג, והביאה אותם בעצמה לבתי חולים ליד החזית. גם שם נחשפה לקרינה בלי הגנה.

היא נפטרה ב־1934, בגיל 66. במחקר שלה השתמש ארנסט רתרפורד כדי לגלות את גרעין האטום, ובעקבותיו הגיעו כל הגילויים על האנרגיה הגרעינית.

איפה רואים את זה בחיים

  • בננה

    בבננה יש אשלגן, ומעט ממנו רדיואקטיבי באופן טבעי. זו דוגמה לכך שרדיואקטיביות קיימת סביבנו כל הזמן, בכמות שלא מזיקה.

  • טיפול בסרטן

    קרינה חזקה הורסת תאים. בהקרנות מכוונים אותה בדיוק לגידול, כדי להרוס את התאים החולים. רבים מהטיפולים הראשונים מסוג זה התבססו על רדיום.

  • צילום רנטגן

    קרני רנטגן עוברות דרך הגוף ונבלמות בעצמות. זה מה שמארי קירי הביאה לשדה הקרב — היכולת לראות מה קורה בתוך הגוף בלי לנתח.

בננה מחימר על שולחן ליד מונה קרינה קטן, שהמחוג שלו כמעט לא זז
גם בננה רדיואקטיבית מעט, בגלל האשלגן שבה. הכמות זעירה, ולא מזיקה.

שאלות נפוצות

כמה פרסי נובל קיבלה מארי קירי?

שניים: בפיזיקה ב־1903 ובכימיה ב־1911. היא הייתה האדם הראשון שזכה פעמיים, ועד היום היא היחידה שזכתה בשני מדעים שונים. גם בתה, אירן, זכתה בפרס נובל בכימיה.

המחברות של מארי קירי עדיין רדיואקטיביות?

כן. המחברות והחפצים שלה שמורים בקופסאות עופרת בספרייה בפריז, ומי שרוצה לעיין בהם צריך ללבוש בגדי מגן ולחתום על הצהרה. הרדיום שנדבק אליהם יישאר רדיואקטיבי עוד אלפי שנים.

מה ההבדל בין קרינה רדיואקטיבית לקרני רנטגן?

קרינה רדיואקטיבית נפלטת מעצמה מגרעין של אטום לא יציב. קרני רנטגן נוצרות במכשיר, רק כשמפעילים אותו בחשמל, ונעלמות כשמכבים אותו. מארי קירי חקרה את הראשונה, והשתמשה בשנייה כדי להציל פצועים.

רוצים להבין את החשמל שבו היא מדדה את הקרינה?

בקורס הפיזיקה לכיתה ח’ כל נושא מוסבר בסרטון, עם תרגילים פתורים לאורך הדרך. משלמים פעם אחת, והקורס נשאר אצלכם.

לקורס כיתה ח’

או מתחילים בחינם: חוברת הפיזיקה לכיתה ח’, להורדה

מפת הנושא

ביוגרפיות של מדענים

אתם במאמר 10 מתוך 17

  1. אדווין האבל
  2. אייזק ניוטון
  3. אלברט איינשטיין
  4. אנריקו פרמי
  5. ארווין שרדינגר
  6. ארכימדס
  7. ארנסט רתרפורד
  8. ג'יימס קלרק מקסוול
  9. לאונרד אוילר
  10. מארי קיריאתם כאן
  11. מייקל פאראדיי
  12. ניל דה-גראס טייסון
  13. נילס בוהר
  14. ניקולה טסלה
  15. סטיבן הוקינג
  16. קופרניקוס
  17. תלמי

קשור גם

כל המאמרים בנושא ←מפת הלימוד המלאה ←

דילוג לתוכן